שם המושבה
[1] |
שם נוסף
[1] |
פלך ומחוז
[2] |
שטח אדמתה [3] |
שנת היסוד
[4] |
שנת יסוד |
מספר מש-פחות |
מספר תוש-בים
[5] |
בעליהם וקוניהם [6] |
|
אבאדיא |
|
חורן [7] |
17,000 |
תרנ'ח |
1898 |
40 |
|
ע"י הנדיב הידוע |
[8] |
אגודת האלף |
|
צפת [9] |
|
תרס'ו |
1906 |
|
|
אגודה מארץ הצפון |
[10] |
באר טוביה |
קאסטינא |
עזה |
6,000 |
תרמ'ד |
1884 |
|
246 |
ע"י חברת חובבי ציון |
[12] |
באר יעקב |
|
עזה |
|
תרס'ח |
1908 |
|
48 |
ע"י יהודים מדאגוסטאן |
|
ביטוניה |
|
ירושלים |
|
|
|
|
|
נקנתה אדמה ע"י יהודים |
|
ביר נאבאלה |
|
ירושלים |
|
|
|
|
|
נקנתה אדמה ע"י יהודים |
|
ביר עדס |
|
ירושלים |
|
|
|
|
|
יהודים קנו אדמות |
|
בית גן |
|
טבריה |
900 |
תרס'א |
1901 |
|
|
|
[13] |
בן שמן |
|
יפו |
|
|
1905 |
35 |
|
|
[14] |
בני יהודה |
סגוס (ביר א שקום) |
טבריה |
3,500 |
תרמ'ח |
1888 |
10 |
|
|
|
בת שלמה |
אום ג'מל |
חיפה |
2,500 |
תרנ"א |
1891 |
|
210 |
ע"י הנדיב הידוע |
|
גדרה |
קאטרה |
עזה |
5,400 |
תרמ'ב |
1882 |
|
236 |
ע"י חברת חובבי ציון |
|
גולן ובטימא |
|
חורן |
43,000 |
תרנ'ו |
1896 |
|
|
שייך לנדיב הידוע |
[16] |
גולן וסאחם |
|
חורן |
60,000 |
תרנ'ו |
1896 |
|
|
שייך לנדיב הידוע |
[15] |
גן ווארשוי |
ליד חיטין |
טבריה |
|
תרמ'ז |
1887 |
|
|
שייך לכולל ווארשא |
[18] |
גן מזריטש |
|
יפו |
|
תרמ'ט |
1889 |
|
|
האחים פלדמן ממזריטש |
|
גן שמואל |
ליד חדרה |
חיפה |
|
תרנ'ט |
1899 |
|
|
שיך לחברת חובבי ציון |
[17] |
דגניה |
אום ג'וני |
טבריה |
12,000 |
תרנ'ט |
1899 |
|
|
שייך לנדיב הידוע |
[19] |
דואר |
טנטורה |
חיפה |
450 |
תרמ"ד |
1884 |
|
54 |
פועלים ע"י הנדיב הידוע |
[37] |
הרטוב |
ערתוף |
ירושלים |
5,000 |
תרנ'ו |
1896 |
|
135 |
יחידים מבולגריה |
[11] |
זכרון יעקב |
סאמארין |
חיפה |
13,000 |
תרמ"א |
1881 |
|
1074 |
ע"י הנדיב הידוע |
[21] |
כפר חיטים |
חאטין |
טבריה |
2,230 |
תרנ"ב |
1892 |
9 |
|
ע"י יחידים |
|
חדרה |
חידערא |
חיפה |
30,000 |
תרמ"ט |
1889 |
|
440 |
ע"י אגודות מארץ הצפון |
[22] |
חולדה |
חולדאאה |
יפו |
|
|
1908 |
|
|
ע"י חברת חובבי ציון |
[23] |
חפציבה |
|
חיפה |
|
|
|
|
|
ע"י פועלים ואכרים שונים |
|
יבנאל |
ימה |
טבריה |
12,000 |
תרס"ב |
1902 |
22 |
|
שייך לנדיב הידוע |
|
יבנה |
|
יפו |
800 |
תרמ"ג |
1883 |
|
|
ע"י יחידים |
|
יהוד |
|
יפו |
1,900 |
תרמ"ג |
1883 |
|
|
ע"י יושבי ירושלים |
[24] |
יסוד המעלה |
|
צפת |
11,200 |
תרמ"א |
1881 |
|
320 |
יחידים מצפת ומחו"ל |
|
כנרת |
סמוך לים |
טבריה |
|
תרנ"ה |
1895 |
28 |
|
יחידים מטבריה ומחו"ל |
|
כנרת (חווה) |
אל דליקה |
טבריה |
3,600 |
תרנ'ט |
1899 |
|
|
שייך לנדיב הידוע |
|
כפר אוריה |
|
ירושלים |
4,500 |
תרע"א |
1911 |
|
40 |
ע"י יחידים בני איכרים |
|
כפר סבא |
אנטיפטרוס |
יפו |
14,200 |
תרס"ג |
1903 |
40 |
|
יחידים מירושלים ומחו"ל |
|
כפר תבור |
מסחה |
טבריה |
17,000 |
תרס"ב |
1902 |
|
|
ע"י הנדיב הידוע |
[26] |
כרכור |
קירקור |
חיפה |
|
|
1912 |
|
|
שייך לנדיב הידוע |
|
לביא |
לוביה |
צפת |
15,000 |
תרנ"ט |
1899 |
26 |
|
שייך לנדיב הידוע |
|
מגדל |
מיגדול |
צפת |
|
תרנ"ט |
1899 |
|
160 |
ע"י אגוד ח"צ במוסקוה |
|
מוצא |
קולוניא |
ירושלים |
13,000 |
תרנ"א |
1891 |
18 |
|
יחידים מירושלים ומחו"ל |
[25] |
מזכרת בתיה |
עקרון |
יפו |
13,050 |
תרמ"ד |
1884 |
|
478 |
ע"י יחידים מרוסיה |
[31] |
מחניים |
|
צפת |
6,000 |
תרנ"ט |
1899 |
12 |
|
ע"י אגודה מבני גליציה |
|
מטולה |
|
צפת |
13,000 |
תרנ"ד |
1894 |
|
455 |
ע"י הנדיב הידוע |
|
מנחמיה |
מלחמיה |
טבריה |
10,000 |
תרס"ב |
1902 |
29 |
|
ע"י הנדיב הידוע |
|
מצפה |
|
טבריה |
|
|
1908 |
48 |
|
ע"י חברה מבני איכרים |
|
מקוה ישראל |
|
יפו |
2,600 |
תרנ"ד |
1894 |
|
|
ע"י חברת כי"ח בפריז |
[27] |
מרחביה |
פונה ביזרעאל |
צפת |
|
תרס"ב |
1902 |
|
|
ע"י הנדיב הידוע |
[28] |
משמר הירדן |
|
צפת |
4,450 |
תרמ"ח |
1888 |
|
128 |
יחידים יושבי הארץ |
[29] |
נחלת יהודה |
|
יפו |
|
תרמ"ב |
1882 |
|
85 |
ע"י יחידים מרוסיה |
|
נחלת ראובן |
ואדי חאנין |
יפו |
3,900 |
תרמ"ב |
1882 |
|
196 |
יחידים מאחב"י מרוסיה |
[20] |
סג'רה |
סג'ורה |
טבריה |
40,000 |
תרנ"ח |
1898 |
|
210 |
|
|
עין גנים |
ג'נין |
טבריה |
900 |
תרנ"א |
1891 |
15 |
|
חברת למען ציון |
|
עין זיתים |
|
צפת |
5,700 |
תרנ"א |
1891 |
11 |
|
ע"י אגודה בארץ הצפון |
[30] |
עתלית |
|
חיפה |
10,000 |
תרמ'ח |
1888 |
|
70 |
שייך לנדיב הידוע |
|
פוריה |
|
טבריה |
1,600 |
תרס"ז |
1907 |
22 |
|
יחידים מסנט לואיס ארה"ב |
|
פקיעין |
|
טבריה |
|
|
|
|
|
ישוב מימים קדמונים |
|
פתח תקוה |
אימלבעס |
יפו |
19,000 |
תרמ"ב |
1882 |
|
2200 |
יחידים מירושלים ומחו"ל |
[32] |
קאבא |
|
חורן |
|
|
|
|
35 |
פועלים של הנדיב הידוע |
|
ראש פינה |
גיא אוני |
צפת |
43,000 |
תרמ"ב |
1882 |
|
680 |
ע"י יהודים מרומניה |
[33] |
ראשון לציון |
עין קורא |
יפו |
10,200 |
תרמ"ב |
1882 |
|
1200 |
ע"י יהודים מארץ הצפון |
[34] |
רוחמה |
|
עזה |
|
תרע"א |
1911 |
|
70 |
אגודה "שארית ישראל" |
|
רחובות |
דוראן |
יפו |
10,700 |
תרנ"א |
1891 |
|
600 |
אגודה מרוסיה ומפולין |
[35] |
שפיה |
מאיר שפיה שווייא |
חיפה |
8,550 |
תרנ"א |
1891 |
|
190 |
פועלים ע"י הנדיב הידוע |
[36] |
תל גזר |
אבו שושה |
יפו |
2,000 |
תרס'ח |
1908 |
22 |
|
יחידים מיושבי הארץ |
|
|
|
תאור הנספחים למפה: טבלה
מס. 4
התפלגות אוכלוסיית התושבים בארץ ישראל בחודש
מרץ 1915 |
שם העיר/יישוב הקבע |
מספר יושבי הפלכים והמחוזות |
|
|
יהודים |
נוצרים |
ישמעלים |
בס"כ |
ירושלים על הרי יהודה |
52,000 |
12,000 |
16,000 |
80,000 |
יפו על שפת הים התיכון |
3,500 |
4,000 |
18,500 |
26,000 |
עזה אצל חוף הים התיכון |
230 |
1,070 |
38,700 |
40,000 |
חברון על הרי יהודה |
1,200 |
300 |
20,000 |
21,500 |
יריחו לפני ככר הירדן |
9 |
169 |
1,830 |
2,008 |
בית לחם ליד דרך חברון |
22 |
12,700 |
3,278 |
16,000 |
עכו על חוף הים התיכון |
350 |
4,300 |
11,900 |
16,550 |
חיפה על שפת הים התיכון |
3,230 |
370 |
18,400 |
22,000 |
צידון על שפת הים התיכון |
1,060 |
210 |
19,130 |
20,400 |
צור על שפת הים התיכון |
136 |
3,545 |
3,919 |
7,600 |
צפת על הרי הגליל |
10,240 |
1,100 |
14,660 |
26,000 |
טבריה על שפת ים כנרת |
7,000 |
270 |
2,730 |
10,000 |
שכם (נאבלוס) בהרי שומרון |
220 |
1,000 |
25,780 |
27,000 |
במקומות ארעיים, בכפרים,
מושבות, אחוזות
ואחרים * |
*40,000 |
*100,000 |
*500,000 |
|
*תוספת שאינה מופיעה בטבלה אך נגזרת
מההפרש שבין הסיכום
לטבלה 4 לבין המספרים
בטבלה 4 עצמה. |
|
|
סיכום לטבלה
4: מספר התושבים |
בארץ ישראל
יושבים כיום 1,180,000 נפש. ובהם 696,000
מוסלמים, 138,000 נוצרים, 55,000 דרוזים,
171,000 מאומות ואמונות שונות, 120,000
יהודים. |
סיכום לטבלה
5: "מושלי הארץ" |
טבלה זו זהה
לטבלת "סדר ממשלת הארץ" בעמוד תי"ז בספר
"תבואות הארץ" שכתב יהוסף שוורץ. אולם,
הניסוח שונה ומדויק יותר. |
סיכום לטבלה
6: "טבע הארץ" |
טבלת "טבע
הארץ" זהה לטבלת "עיתות השנה" המופיעה
בעמוד תי"ב בספר "תבואות הארץ". הניסוח
כאן מודרני יותר ומכיל תאור מטאורולוגי
ומונחים חקלאיים עדכניים. |
|
|
|
הערות לטבלת המושבות |
[1] הוכנסו תיקוני איות קלים לשמות ביידיש. לפעמים
ניתן השם בערבית. לעיתים הותאם השם העברי [2] ארץ ישראל נחלקה ל-5 פלכים:
ירושלים, שכם עכו, חורן, קראק, ובהם שבעה מחוזות:
ירושלים, יפו, עזה, חיפה, טבריה, צפת, חורן. [3] השטח
נחשב פה במידת דונם. הדונם הוא 40 על 40 אמות קוודרט,
900 מטר מרובע. [4] בכמה מושבות לא ידוע שנת היסוד
ושטח אדמתם, לכן ערכנו השלמות יותר מדויקות. [5] על פי הספירה בשנת תרע"ב 1912. ומאז
התווספו רבים. [6] הראשונים. ומאז נמכרו ונמסרו לבעלים
שונים. [7] גליל תחתון. [8] הוא השר בנימין אדמונד
רוטשילד בפריז. [9] רוב המושבות במחוז זה הם בגליל
העליון. [10] מדינות רוסיה ופולין. [11] רובם ספרדים
דוברי לדינו.
[12] מרכז חו"צ שבאודיסה. [13] גליל תחתון. [14] קרן
בן שמן ליד לוד ובה יער הרצל ב'. [15] רובה מטע כרמים.
[16] עודם שדה בור. [17] ע"ש הר' שמואל מוהליבר. [18]
נקנה ע"י רבי חיים אליעזר וקס, רבה של קליש. [19] עודם
שדה בור. [20] ובה אחוזת נס ציונה, שם עוסקים בגידול
דבורים לדבש. [21] ע"ש הנדיב הידוע, שם יקב. [22] בה
כרם זיתים של חברת יצהר. [23] ע"י יער הרצל א'. [24]
יושבה בתחילה ע"י בני איכרי פ"ת. [25] כפר קולוניה
מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, מ"ה. [26] לרגלי הר
תבור. [27] בית ספר חקלאי. [28] בעמק יזרעאל. [29]
רובם עוסקים בתבואה. [30] במקום אדמת סיד המתאימה
לגידול זיתים. [31] רוב אדמתה למזרע תבואה. [32] רוב
אדמתה בפרדסים, כרמים ושקדים. [33] שם בית מטווה למשי,
ומגדלים עלי טבק. [34] רובה בכרמים, שם היקב הגדול
"יין כרמל". [35] רבים מבעלי האחוזות עדיין בחו"ל.
[36] בנויה על הר שן סלע (פעלזין) וגפניה משובחים.
[37] שם בית חרושת לזכוכית.
|
טבלה מס. 2.
שטח הארץ |
לפי המספרים האחרונים מחודש אדר תרע"ה מרץ 1915, נמצא
שטח אדמת ארץ ישראל 8 מיליון הקטאר שהם 88 מיליון
דונם. שטח אדמת המושבות: 55,000 הקטאר שהם 616,000
דונם לפי החלוקה הבאה: אדמת זריעה 340,000 ד', כרמים
פרדסים וגנים 90,000 ד', שדות בור 186,000 ד'
|
ויקוימו
בנו דברי הנביא עמוס
(פרק ט' פסוק יד'): הִנֵּה יָמִים בָּאִים..,
וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים
בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס,
וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי,
אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים...,
וְנָטְעוּ כְרָמִים ... וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ
אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא
יִנָּתְשׁוּ עוֹד...
|
טבלה מס. 3.
נתונים גיאוגרפיים |
|
|
|