מפת אפרים גרוור (גראווער). שנת 1899

פורסם לראשונה ע"י אריה גילאי: יוני 2009

אברהם משה לונץ פרסם עשרות עבודות מחקר בגיאוגרפיה של ארץ ישראל. בסיועו של פרץ סמולנסקין שהיה בווינה, פרסם לונץ בשנת 1882 את הכרך הראשון של "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל", ובשנת 1891 פרסם את "מורה דרך בארץ ישראל". בתקופה זו, הקשר בין לונץ וסמולנסקין היה בהתכתבות והמכתבים האלה פורסמו ע"י א.ר. מלאכי ["הדואר" שנה יד' גל' יז' 1935]. מתוך המכתבים ניתן ללמוד על הבעיות והקשיים שנוצרו בהוצאה לאור של הספר בייחוד משום שהמדפיס היה בווינה והעורך בירושלים. בין היתר אנו למדים, שלכרך הראשון נועדה גם מפת ארץ ישראל. למפה זאת מוקדש מכתב מפורט מסמולנסקין המונה אחד לאחד את ההוצאות המרובות שהשקיע במפה וכן הבעיות הטכניות העצומות. לאחר כל זה נואש סמולנסקין ממפה זו לאחר שכבר השקיע בה ממון רב כשכר לעושי המלאכה השונים. מכל מקום, לונץ שמע בעצתו, ולא סיפח את המפה לפרסומיו. [גצל קרסל. "נתיבות ציון וירושלים. מבחר מאמרי אברהם משה לונץ". הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1970, עמוד 41].
בהקדמת העורך לספרו של יהוסף שווארץ "תבואות הארץ" שיצא לאור בשנת 1900, כותב אברהם משה לונץ הערה בזו הלשון [עמוד II]: "מפני טעמים שונים לא עלה בידינו להדפיס את מפת הארץ שפרסם [י. שווארץ] בספרו Das Heilige Land אשר כבר הגהנוה והעתקנוה כולה לעברית, והוספנו בה את מושבות אחינו. וברצות ה' עוד נוציאה לאור ביחד עם אחד הכרכים הבאים של "אוצר ספרות ארץ ישראל"." משאלתו זו של לונץ לא יצאה אל הפועל אולי משום שלא הודפסו כרכים נוספים בסדרת אוצר הספרות.

למרות שמפת גרוור הודפסה באודסה בשנת 1899, ניכרות בה טביעות האצבע של אברהם משה לונץ הן במיקום ובאיות השמות העבריים של כל האתרים הגיאוגרפיים והן במיקום המושבות העבריות. אם אכן נכונה ההשערה שמפת גרוור היא אכן מפת לונץ, יש בידינו מפה עברית ראשונה, מדוייקת ומוסמכת שבה משולב מידע גיאוגרפי על גבולות ארץ ישראל לפי עולי מצרים על פי ספרו של יהוסף שוורץ, ומיקומן של 16 המושבות העבריות הראשונות על פי לונץ. למפה זו גם חשיבות והשלכות רחבות יותר, בעיקר על קיום מצוות התלויות בארץ.