מפת ארץ ישראל בעברית:
מפת פינחס הורוביץ שנת תרס"ג 1903

תאור מפת הורוביץ

מפה דקורטיבית של ארץ ישראל וסוריה, יצאה לאור ע"י פינחס הורוביץ בהוצאה עצמית ובעברית במטרה להעניק לנדבנים תשורה מקורית עבור תרומתם לישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". המפה הודפסה בירושלים בשנת 1903 ב"דפוס האבן" של האחים אברהם לייב ויואל שמעון מונזון בעיר העתיקה בירושלים, בעזרת גלופה מעובדת בשיטה ליטוגרפית, בצבע ובגודל 480X380 מ"מ. מפה דומה, כנראה הדפס של מהדורה מאוחרת משנת 1908 מצויה באוסף לאור . [הורוביץ פינחס הלוי בן מרדכי, ראה אוסף ערן לאור – בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, מפה מספר PAL161 תרע"ח 1908].
מפה זו מהווה את אחד הניסיונות הראשונים בירושלים להדפיס מפה כתובה עברית על בסיס סמי-מדעי עם שיטת סימון כרטוגרפית הידועה בשם "רכסי זחלים". [ראה: יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה ה-י"ט, גילויה מחדש. הוצאת כרטא והחברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970. עמוד 89]. המפה כוללת קואורדינאטות (°28 - °37 מעלות רוחב, °30 - °40 מעלות אורך) אך אין בה אינדקס, סרגל קנה מידה או מאפיינים כרטוגרפיים אחרים.

תוכן המפה

המפה מציגה את המזרח התיכון מאזור דרום תורכיה בצפון ועד לים האדום בדרום ומאזור קפריסין והים התיכון במערב ועד לנהר הפרת, סוריה ומדבר ערב במזרח. ארץ ישראל מחולקת בהתאם לגבולותיהם התנכיים של 12 השבטים. מסלול משוער של יציאת מצרים משורטט כשביל עקלתון היוצא מרעמסס שבמצרים דרך מדבר סיני, הר נבו לאזור יריחו. במפה עשרות שמות של ערים וישובים מקראיים חלקם ממוקמים במקומות סתמיים וחלקם במקומות שאינם מדויקים. יש במפה אזכור של כמה מושבות עבריות שנוסדו במסגרת העלייה הראשונה. אגמים, נחלים ואדיות הרים וסטרוקטורות גיאוגרפיות נוספות, הודגשו רק באופן סכמאטי ביותר. על פני כל המפה יש ציטוטים של פסוקים מקראיים שונים. פינה מיוחדת מוקדשת להצגת שרטוטים של בנייני בית החולים ביקור חולים, בניין ישיבת "עץ חיים" ובתי תלמוד התורה

חוקר ארץ ישראל פינחס הורוביץ

על מפת ארץ ישראל וסוריה משנת 1903 חתום העורך פינחס הורוביץ ירושלים Pinkas Horowitz Jerusalem [מפת הורוביץ באוסף גילאי, תרע"ג 1903]. חוקר ארץ ישראל פינחס הלוי (בן מרדכי אייזיק) איש הורוביץ, התגורר בטבריה ועלה לירושלים עם אשתו אסתר וילדיו בשנת 1895. פינחס הלוי נפטר בירושלים בשנת 1939 [הפרטים מתוך ספרי הרישום של חברה קדישא לעדת הפרושים בירושלים, 2006.] לאחר הגיעו לירושלים הוא נמנה על מקורביו של הרב שמואל סלנט שהיה אחד מגדולי רבני היישוב הישן בירושלים. במחצית המאה ה- 19 הקים הרב סלנט את ישיבת "עץ חיים" הגדולה, והיה ממייסדי בית החולים "ביקור חולים". המצב הכלכלי הקשה חייב את הרב סלנט ליזום פעולות שונות לגיוס כספים אצל יהודי הגולה. אחת מפעולות אלה הניבה את הקשר שבין פינחס הורוביץ והרב סלנט. פ. הורוביץ היה כבר ידוע כחוקר ארץ ישראל שברשותו כרטסת שמות עבריים של מקומות בארץ ישראל אשר לוקטו ממקורות שונים, ובעזרת מפות לועזיות, הליטוגרפיה והדפוס של מונזון בירושלים, הפיק בשנת תרס"ג 1903 את "מפת ארץ ישראל וסוריא" בשפה העברית ובשנת 1908 הוציא לאור מהדורה נוספת של אותה מפה

בנו של פינחס הורוביץ

בנו הבכור של פינחס הורוביץ, ישראל זאב (וולף) הלוי איש הורוביץ נולד בטבריה בשנת 1880, והיה בן 15 כאשר עלה עם משפחתו מטבריה לירושלים. למד בישיבות שונות ובייחוד בישיבת הרב משה יהודה לייב דיסקין [קרסל, גצל.1986 - 1911 ‬ ארץ-ישראל ותולדותיה: מדריך ביבליוגרפי. תל-אביב: עם עובד, תשי"ב. ע' 163‬]. כבר בצעירותו התעניין בחקירת ארץ ישראל ובהיותו בן 23 פרסם את מאמרו הראשון: "מי מרום" בקובץ "התרבות הישראלית" (יפו, תרס"ג 1903). מאוחר יותר פרסם כמה עבודות בסדרת הספרים "ירושלים" של א"מ לונץ ["ירושלים" קבוצת מאמרים בחקירת ארץ הקדושה מצבה, קורותיה בשכבר הימים ובימנו . עורך: א"מ לונץ, תרמ"ב-תרע"ט 1882 - 1919. וויען: ירושלים: דפוס בראג:. בכרכים יא' יב': המאמרים "אבל" ו"ארם נהרים".] ישראל זאב המשיך את מפעל חייו של אביו פינחס הלוי, באיסוף מידע גיאוגרפי טופונומי אשר כלל לבסוף כ- 4000 שמות של מקומות מתקופות היסטוריות בארץ ישראל. הוא נפטר בטרם עת בחודש אוגוסט 1918 בהיותו בגיל 38. כשלוש שנים לפני פטירתו פורסמה עבודתו בספר בן 62 עמודים "מחקרי ארץ אבותינו" (ירושלים תרע"ה 1915).

לאחר מותו של א"מ לונץ בשנת 1918 כתב ישראל זאב הורוביץ מאמר ביקורתי חריף על מהותה של חקירת ארץ ישראל. מאמר זה נועד להתפרסם בקובץ מיוחד לזכרו של לונץ, אולם, כמה ימים לאחר מכן נפטר גם הורוביץ והמאמר הודפס כשלוש שנים מאוחר יותר בשנת 1921 [ "התור" ‬עיתון וביטאון תנועת המזרחי בא"י. עורך הרב יהודה לייב פישמן מימון. ירושלים, תרפ"א- שנה א' גליונות ג',ד'] המאמר הודפס שוב בפתיח לספרו של הורוביץ "ארץ ישראל ושכנותיה" (ע' XII – IX), וכן בנספח לספרו של ג' קרסל (הערה 3 ע' 164 – 172).

נכדו של פינחס הורוביץ

בשנת 1923 הוציא לאור אברהם הורוביץ (נכדו של פינחס הורוביץ ובנו של ישראל זאב), חלק מן החומר שאספו אביו וסבו (אותיות א – י) בספר אינציקלופדי מעניין המהווה השלמה לספרו של יהוסף שווארץ. [הורוביץ ישראל זאב הלוי. ארץ ישראל ושכנותיה: אנציקלופדיה גיאוגרפית-היסתורית לארץ ישראל, סוריא וחצי האי סיני. הוצאת טייטלבוים ניו יורק. נדפס בוינה בשנת תרפ"ג 1923. הביא לדפוס: אברהם הורוביץ]

"כל הזכויות שמורות למו"ל העצמאי פינחס הורוביץ ירושלים
ליטוגרפיה אברהם לייב מונזון ירושלים"

מקורות המפה:

המקורות למפת הורוביץ זוהו כאן רק בחלקם. כל השמות העבריים נלקחו  ממאגר שמות טופונומי שנבנה ע"י פינחס הורוביץ ופורסם מאוחר יותר בספר אינציקלופדי ע"י בנו. החומר הגיאוגרפי בספר "ארץ ישראל ושכנותיה" לוקט לא רק מן הספרות היהודית כפי שכתוב במבוא, אלא מבוסס גם על פי ספרות לועזית כגון:

Karl Baedeker, Palastina und Syrien, Leipzig 1894; Frants Buhl, "Geographie des Alten Palastina".

מטרת המפה "מזכרת תודה"

השרטוטים של תלמוד התורה,
הישיבה ובית החולים ביקור חולים

ישיבת עץ חיים

בקיץ שנת תר"א 1841 נוסד תלמוד תורה "עץ חיים" בידי הרב שמואל סלנט ברובע היהודי בעיר העתיקה. התלמידים רוכזו במבנים סמוכים לחצר בית הכנסת "החורבה" של עדת הפרושים. כעבור 62 שנה, הצפיפות בחצר הייתה בלתי נסבלת ומנהל הישיבה הרב טוקצינסקי החליט להעביר את הישיבה ואת התלמוד תורה אל מחוץ לחומות ירושלים. לשם כך נערכה בשנים 1902 - 1905 מגבית עולמית. פרסום נאה למבצע ניתן בכתבות של א"מ לונץ שהתפרסמו ב"לוח ארץ ישראל" החל משנת 1902. גם מפת הורוביץ "השתתפה" במגבית זו בשנת 1903. הרעיון היה לבנות מרכז גדול שבו יוכלו תלמידים ללמוד במסלול שלם: החל מגיל 3 - בחדר, ילדים - בתלמוד תורה, בחורים - בישיבה ובוגרים - בכולל. לשם כך אותר שטח ברחוב יפו שנקנה בשנת 1905. בניית המבנה הגדול הושלמה לקליטת כמה מאות תלמידים רק בשנת 1909. תוך זמן קצר נבנה צמוד לישיבה השוק במחנה יהודה.

ישיבת עץ חיים מתוך ספרו של לונץ
 

בית החולים ביקור חולים

בית החולים ביקור חולים נוסד בשנת 1867 בעיר העתיקה ובו 13 מיטות לאשפוז. הצפיפות הייתה בלתי נסבלת ובשנת 1903 הוחלט להוציא את בית החולים אל מחוץ לחומות ירושלים. המגרש החדש של בית החולים נרכש מהבנקאי חיים אהרון ולירו על ידי יואל משה סלומון שהיה חבר בהנהלת ביקור חולים. בשנת 1912 החלו לבנות את בית החולים.

השואה בין מפת הורוביץ 1903 לבין מפת קליר 1905

קטע ממפת הורוביץ 1903

קטע ממפת קליר 1905

מבט חטוף על שתי המפות מראה שהן בנויות בצורה דומה וללא קשר מיוחד לטופוגרפיה של ארץ ישראל. שמות הערים הגדולות ומיקומן וכן השמות של מקומות ישוב תנכיים, מראים דמיון רב בין שתי המפות. בשרשרת ההרים הדרומית קיים הבדל ברור אך הנחלים ומיקומן די דומה. הדמיון בין שתי המפות בולט כאשר משווים את הגבולות של חלוקת הארץ לשבטים.  מכל האמור לעיל אפשר להניח במידת סבירות גבוהה, שמפת הורוביץ שימשה בסיס למפת קליר.