 |
|
יהוסף שווארץ 1804-
1865 |
 |
|
אליעזר
בן יהודה 1858– 1922 |
 |
|
יום טוב ליפמן צונץ |
 |
|
אברהם משה לונץ |
 |
|
הגאון מווילנה |
 |
|
נחום סוקולוב 1859 –
1936 |
 |
|
קטע ממפה דמיונית של
גולדצוויג. שנת 1893 |
|
1813 |
* אריה לייב בן יצחק,
צייר בשנת 1813 מפה בשם: "ביאור על ארץ כנען לגבולותיה שבתנ"ך".
המפה מופיעה בספרו של יהושע פיבל בן ישראל, ספר "קצוי הארץ ,"
גרודנו, 1813, מהדורה שניה. |
|
1817 |
*
יעקב אוישפיץ,
פרסם בשנת 1817 מפה ציורית בשם "אלה מסעי בני ישראל במדבר עד שעברו
את הירדן." המופיעה בתוך ספרו "באור הלוחות" בהוצאת ג'ורג'
הולצינגר, וינה. |
|
1819 |
* מנחם מנדל ברסלויאר
חיבר בשנת תקע"ט 1819, ספר הכולל ידיעות כלליות בגיאוגרפיה של ארץ
ישראל ורשימת שמות הערים והמקומות הנזכרים בספרי הקודש לפי סדר
א'-ב'. [מנחם מנדל ברסלויאר. "גלילות ארץ ישראל" בעברית ובגרמנית
(באותיות עבריות)] |
|
1819 |
* שלמה לויזון
חוקר, בלשן ומשורר עברי חשוב, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת
ישורון". נולד בהונגריה בשנת 1789, לקה בנפשו ומת בשנת 1821. בשנת
1819 פרסם רשימת שמות עבריים של כל "הימים, האגמים, הרים גבעות
עמקים, עיינות ונחלי מים, ערים וכפרים,..." ועוד, הנזכרים בכל ספרי
הקודש. [ר' שלמה לעוויזאהן. "ארץ קדומים" תקע"ט – 1819. הספר הופיע
בהוצאה שניה כעבור 20 שנה ע"י יעקב קפלן, וילנא, תקצ"ט 1839] |
|
1841 |
* אשתורי הפרחי 1280 –
1355. היה הראשון בחוקרי
ארץ ישראל בלשון העברית. עיקר עבודתו עסקה בגיאוגרפיה היסטורית של
א"י וברור המצוות התלויות בארץ. יום טוב ליפמן צונץ ערך מחקר יסודי
על עבודתו אך פירסם אותה בלועזית רק בשנת 1841. [ר' אשתורי הפרחי
בספרו 'כפתור ופרח'. הודפס בוניצה בשנת ש"ז 1340 לערך. הוצאה שניה
ע"י צבי הירש חן טוב, ברלין תרי"א 1851. הוצאה שלישית ע"י א"מ לונץ.
ירושלים, תרנ"ז 1897.] |
|
1845 |
*
יהוסף שווארץ 1804- 1865.
היה חלוץ הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בעת החדשה וספרו
"תבואת הארץ" אשר פורסם בשנת 1845, מוקדש כולו לנושא זה. [ר' יהוסף
שוורץ. "תבואות הארץ", ירושלים, תר"ה – 1845, הוצאה
שלישית עם הערות ותוספות ע"י א"מ לונץ, ירושלים, תר"ס 1900. מהדורה
מצולמת בהוצאת "אריאל", 1979] |
|
1873 |
* גרשון חנוך ליינר.
פרסם בשנת 1873 את ספרו "סדרי טהרות" בהוצאת יוזפוף 1873. בספר
מופיעה מפה מצוירת של ארץ ישראל בשם "זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה
סביב" |
|
1874 |
* יוסף צבי פוליטשינסצקי
כתב בשנת תרל"ד 1874 את שמות כל המקומות בארץ ישראל על פי סדר א"ב.
[יוסף צבי פוליטשינסצקי. "קרוא מקרא" ז'יטומיר תרל"ד 1874.] |
|
1874 |
* יהושע השל שור
עורך כתב העת "החלוץ". עסק בשנת 1874 במחקר על חלוקת ארץ ישראל
למחוזות ופלכים ובעיקר ל"משמרות" – מעמדות כהונה בימי בית שני.
[יהושע השל שור. חלוקת ארץ ישראל. החלוץ. כרך ט', חוברת ב', שנת
תרל"ד.] |
|
1875 |
* יום טוב ליפמן צונץ
(Leopold Zunz) (1792 - 1886), עוקב במאמרו משנת 1875 אחר מקומות
בארץ ישראל אשר לוקטו מהתנ"ך, מהספרות ההלניסטית, מהמשנה, התלמוד
הבבלי והתלמוד הירושלמי וכן ספרות המדרשים. כמו כן הוא מתאר את
עבודותיהם הגיאוגרפיות של ר' בנימין מטודלה, דויד הראובני, אשתורי
הפרחי ועוד. [Zunz, Leopold, 1794-1886 Gesammelte Schriften / von
Zunz ; hrsg. vom Curatorium der "Zunzstiftung". Berlin : L.
Gerschel, 1875-76.] |
|
1876 |
* אברהם משה לונץ 1854 -
1918, הוציא בשנת 1876
מדריך מיוחד לירושלים , והחל להוציא בשנת 1882 כתב עת מיוחד אך ורק
לידיעת ארץ ישראל. המאסף "ירושלים" ששלושה עשר כרכיו יצאו לאור עד
1912, היה גדוש מאמרים בגיאוגרפיה היסטורית של א"י. כך גם "לוח ארץ
ישראל" אשר יצא לאור במשך 20 שנה רצופות. לונץ נתן אכסניה וכלי
ביטוי לרבים מחוקרי א"י ותולדותיה. [אברהם משה לונץ. "נתיבות ציון
וירושלים". ירושלים, דפוס י.ד. פרומקין, שנת תרל"ו 1876.] |
|
1876 |
* יעקב בירב
חקר את חידוש הישוב היהודי בעיר טבריה
בימי ר' חיים אבולעפיה (בשנת ת"ק 1740). [ר' יעקב בירב, "זמרת
הארץ". הודפס פעמים רבות וביניהן הוצאת צפת משנת תרל"ו 1876.] |
|
1879 |
* שמעון ויטקין,
פרסם בווילנה בשנת 1879 את ספרו "שבילי הארץ" ובו מפה מצוירת על פי
המפה של יהוסף שווארץ. שם המפה: "ציור חדש נפלא מכל מקומות וערי
הארץ הקדושה בפרטות גבוליה ותחומי שבטיה, ימיה ונהרותיה... כאן
נרשם כל המקומות הנזכרים בתנ"כ ובדברי חז"ל בדקדוק עצום כפי
המציאות שהראה בגאון ר' יהוסף שווארץ מירושלים." |
|
1880 |
* הלל בן יהושע כהנא,
פרסם ספר גיאוגרפיה: "גלילות הארץ: ידיעת כתיבת-הארץ לכל מחלקותיה
עם הרבה לוחות וציורים". מו"ל: בוקארעשט : דפוס "היועץ", תר"ם
1880. |
|
1881 |
* אליהו בן שלמה זלמן
קרמר (הגר"א- הגאון רבי אליהו – הגאון מווילנה 1720-1797).
לאחר מותו של הגאון מווילנה ובמהלך המאה ה-19 הודפסו מספר מפות
מצוירות של ארץ ישראל שפורסמו בספריו, ובהן: "מפת גבולי ארץ ישראל"
הודפסה בורשה בשנת 1881. מפת "צורת הארץ לגבולותיה" פורסמה בספרו
"אדרת אליהו" והודפסה בירושלים בשנת 1905. מפה צבעונית של "חלוקת
ארץ ישראל לגבולותיה" הודפסה בתחילת המאה ה-19 ופורסמה כנראה בספרו
של הגאון "צורת הארץ לגבולותיה", שקלוב, 1802. |
|
1883 |
* אליעזר בן יהודה 1858 –
1922. כתב בשנת 1883 תיאור
כללי של הטבע בא"י אותו פרסם בספרו "ארץ ישראל". בספר ניתן פירוט
"על טבע הארץ הזאת, ימיה ועמקיה, טבע אקלימה, הצומח והחי אשר בה
ועריה וכפריה". [אליעזר בן יהודה, "ארץ ישראל". ירושלים, דפוס יואל
משה סלומון תרמ"ג 1883] |
|
1883 |
* יחיאל צבי הירשנזון
סיכם בשנת 1883 מחקר גדול על כל שמות המקומות בארץ ישראל וסידר
אותם לפי סדר א'-ב' . על כל מקום הוסיף תיאורים הלקוחים מן הספרות
היהודית העתיקה. אולם, העיתונות העברית גילתה שהאיש התנצר והפך
מיסיונר. אולי זו הסיבה שלא הצליח לסיים עבודתו. [יחיאל צבי
הירשנזון. "שבע חכמות". לבוב תרמ"ג 1883.] |
|
1883 |
* אהרון בן חיים
מגרודנו. פרסם בשנת 1836 "ספר מורה דרך". זהו מדריך לארץ ישראל שבו
מודפסת מפה ציורית בשם: "מפת גבולי ארץ הצבי ומסעות בני ישראל
במדבר בצאתם מארץ מצרים עד בואם אל ארץ כנען גם כל ערי א"י, הריה
ונחליה המוזכרים בכתובים, לפי חלוקת כל שבט ושבט, הכל על פי פירוש
רש"י ז"ל". המפה צוירה והוצאה לאור יותר מאוחר ע"י נכד אחיו מאיר
אייזיק בויארסקי. ורשה שנת תרמ"ג 1883. |
|
1884 |
* נחום סוקולוב 1859 – 1936.
בשנת 1884 כתב בעיתונות העברית ידיעות על ארץ ישראל, טבעה
ותולדותיה. תירגם לעברית ופרסם ספרות מחקרית על א"י שנכתבה במקור
בלועזית. בשנת 1885 פרסם את ספרו "ארץ חמדה" שבו נכללו תיאורים
ומפות של כל ארץ ישראל (המפות בלועזית) "על פי גדולי התיירים"
בכלל, ועל פי ספרו של לורנס אוליפנט (על עבר הירדן המזרחי) בפרט.
[נחום סוקולוב. "על הארץ ועל פרי הארץ" הצפירה שנה י'א 1884 גל'
42-49] [נחום סוקולוב. "ארץ חמדה". ורשה, דפוס יצחק גולדמן, תרמ"ה
1885.] |
|
1887 |
* מאיר איש שלום
"מהדיר המכילתא", כתב בשנת 1887 מאמר מדעי מפורט על הגבולות
ההיסטוריים של ארץ ישראל על פי כתבי הקודש ומאמרי חז"ל. [מאיר
איש-שלום. "גבולות ארץ ישראל וסוריא". ירושלים, כרך ב' ערך א"מ
לונץ. תרמ"ז 1887 עמ' 33-104] |
|
1889 |
* יעקב גולדמן
התמחה בכתיבה היסטוריוגרפית ותאור הישוב הישן. פרסם את עבודותיו
בשנת 1887 על תולדות בתי הכנסת והמדרשות של כל העדות בירושלים ,
ובשנת 1889 פרסם את תולדותיהם של יואל משה סלומון, י.ד. פרומקין,
ר' ש. סלנט, א"מ לונץ, א. בן יהודה, ואליעזר רוקח. [יעקב גולדמן.
בתי כנסיות בירושלים. האסיף כרך ג' עמ' 69-86 שנת תרמ"ז 1887]
[יעקב גולדמן. "ספר זכרון". הוצאת ורשה, שנת תרמ"ט 1889, עמ'
173-194.] |
|
1894 |
* אהרון חיים רוזנברג
חיבר ספר אנציקלופדי גדול היקף במטרה לבאר את: "כל השמות אשר נמצא
זכרם בספרי התנ"ך בתלמודים ובמדרשים". ערכים ראשונים של ספר זה
החלו להופיע בשנת תרנ"ד 1894 בכתבי עת יהודיים באמריקה. ספרו
המונומנטאלי "אוצר השמות" יצא לאור בעשרה כרכים ! רק בשנת 1923
בניו יורק. |
|
1894 |
* חיים מיכל מיכלין.
עוזרו הנאמן של א"מ לונץ כתב מאמרים ומחקרים רבים בנושאי תולדותיה
של ארץ ישראל. נזכיר כאן את מאמרו משנת 1891 על ירושלים , מאמרו
משנת 1894 על החי בארץ הקודש , וסדרת מאמרים על מוסדות כספי
ה"חלוקה". [חיים מיכל מיכלין. "ירושלים". חבצלת, שנה כ"א גליון 6
שנת תרנ"א.] [חיים מיכל מיכלין. " החי בארץ הקודש". המגיד החדש,
שנה ג' גליון 21-22, שנת 1894] [חיים מיכל מיכלין. "חזון ציון".
הצפירה, שנה ט"ז גליונות 94-107 שנת 1889.] |
|
1896 |
* חיים יצחק יעקב רחלין
כתב בשנת 1896 עבודה חשובה על קדושתו של עבר הירדן המזרחי. העבודה
פורסמה בספר , וזאת בעקבות מאמרו של נחום סוקולוב על לורנס אוליפנט
שהתפרסם בעיתון הצפירה. [חיים יצחק יעקב רחלין. "ארץ ירדן" ורשה,
תרנ"ו 1896 עם הסכמות מהרב עזריאל הילדסהיימר, צדוק כהן.] [נחום
סוקולוב. "עבר הירדן" הצפירה שנה י"ח גל' 246-248 שנת 1891.] |
|
1900 |
* אברהם שמואל הרשברג
עסק בגיאוגרפיה היסטורית. בשנת 1900 הוציא לאור את ספרו "בארץ
המזרח". פרקים מתוך ספר זה פורסמו עוד לפני כן בעיתונים שונים. |
|
1900 |
* שמואל רפאלי.
בשנת 1900 תרגם מאנגלית מאמרים רבים המתארים ממצאים קדומים מארץ
ישראל כגון מגילות, כתובות מצריות, אשוריות ובבליות. ממצאים
כנעניים ועוד. [שמואל רפאלי. "הארץ לפני כבוש יהושע" . ירושלם
דפוס א"מ לונץ, תר"ע-תרע"ב 1900]. |
